<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער ו'</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ומי שקבל בידו פקדון להוליכו למפקיד, והחזירו השליח לנפקד, אחריותו על השליח ולא יחזיר, כן [כתב] הרשב"א פ"ק דגיטין. ואיתא בגמרא מעין זה. ואם מחמת אלמות הנפקד החזירו פטור.
<h2>דף נח:</h2>
והטוען שאין אחריות בשטר שעליו, אחריות טעות סופר הוא פ"ק דמציעא. רק אם פירש "בלא אחריות". ואפילו לא הזכירוהו מלוה ולוה הוי טעות ולא בעי לאימלוכי וגובה ממשעבדי. ה"ר יונה. ובמתנה צריך לאמלוכי, בעיטור גם כן. ולשון אחריות הוא דבר שמן וטוב, ותרגום "אחריתך" שפר. ובאחריות מפורש אפילו לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה קני. ואי יהיב זוזי המקח לאשה נמי קני, אפילו לקח ממנו ראשון, איתא פרק הניזקין בגיטין [נ"ח ע"ב].
<h2>דף עד.</h2>
ואין התנאי מועיל רק באומר "על מנת שיעשה כך וכך", אבל באומר "והוא יעשה", אם ירצה יעשה ואם לאו לא יעשה, הרשב"א פרק השותפין בנדרים. והאומר על מנת שתתן לי, [לי] ולא ליורש משמע, ואיתה פרק מי שאחזו [ע"ד ע"א].
<h2>דף עה.</h2>
התנאי צריך ארבעה דברים. שיהיה כפול, ושיהיה קודם המעשה, ושיהיה הן קודם ללאו, ושיהיה אפשר לקיימו. ר"ם פ"ו באישות. ויש מהגאונים [שכתבו] שא"צ כפול רק בגטין וקדושין ולא בממון, ולא נראו לו דבריהם. והעיטור כר"ם. והרמב"ן והרשב"א והרי"ף [כתבו] דלא בעי תנאי כפול בממון, ורי"ף [כ"כ] בתשובה. וכל תנאי שא"א לעשותו ע"י שליח, כגון חליצה אינו תנאי, ואיתיה פרק המדיר [ע"ד ע"א]. וכל תנאי שהוא בדבר שלא בא לעולם ואינו בידו אינו תנאי. והמתנה בדבר שאין בו ממש, כגון אויר הבית ידור פלוני וכו' אינו תנאי, העיטור ז"ל. (ובתנאי) [ובשטר] שאין בו תנאי כפול והן קודם ללאו, אם יש בו "מעכשיו" או "על מנת" או קנין שהוא כמעכשיו, או אפילו בזמן סגי, שהוא כמעכשיו, א"צ יותר כדאיתא פרק מי שאחזו [ע"ד ע"א] הא מני ר' (מאיר) [היא] דאמר כל האומר על מנת וכו'. וכן [כתב] הרשב"א בתשובה.
